<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן קנ"ב</h1>
<h2>דף נב.</h2>
בשילהי פר' האשה שנפלו [כתובות פ"ב ע"א] אמרי' לא אשכח' תנא דמחמיר תרי חומרי בכתוב' וכו', פר"ש בכתובה שהיא מדברי סופרים. ועוד תנן בפ' שני דייני גזירות [שם ק"י ע"ב] נשא אשה בארץ ישר' וגרשה בקפוטקיא נותן לה ממעות ארץ ישר', נשאה בקפוטקי' וגרשה בארץ ישר' נותן לה ממעות ארץ ישר', והיינו דקאמ' בגמ' מקולי כתובה שאנו כאן, פר"ש כאן היקילו בכתוב', וזו אחת מקולי כתובה, דלא אזלינ' לא בתר גוביינא ולא בתר שיעבודא מידי, כ"א אותן מעות הקלים, משמ' נמי דכתובה מדברי סופרי', ורשב"ג אזיל בתר שיעבודא כדין שטרי חוב, קסבר כתובה דאורית', והכי נמי מסקי' בפ"ק דמכילתי' [שם י' ע"א] דמפכינן מילתי' דרשב"ג לדרבנן, ומסקי' דרשב"ג סבר כתובת אשה בתולה דאורית', וקיימ' לן הלכ' כרשב"ג במשנתינו. ואע"ג דתנא דברית' בפ' שני דייני גזירו', אתיא לאפוקי מדרב' שב"ג, מ"מ לא חיישי' ליה, דהרבה יש כיוצא בזה כאשר אכתוב לפנים במסקנ' דשמעת', דאע"ג דאמ' לאפוקי מדפלוני, אפי' הכי קיימ' לן כוותיה. אבל בירושל' דשני דייני גזירו', מוכיח דרשב"ג סבר דכתובת אשה אינה מדאורית', דדייק ממתני' מדקא' תנא קמ' נותן לה ממעו' אר' ישר', הדה אמרה ארץ ישר' יפה מכל הארצות, הדה מסייע' למ"ד כתובה מדברי תורה, ודלא כרשב"ג דא' אין כתוב' אשה מדברי תורה אלא מדברי סופרי'. ולפי הירושל' אית לן לאפוכי קיימת' דפ"ק דכתובו', דלא כגמ' דידן דמפ' בת'. וכן בפ' אע"פ [שם נ"ו ע"ב], פליגי ר' מאיר ור' יהוד', כל הפוח' לבתול' מר' ולאלמנה מק', דלר"מ אפי' בתנאה לא מצי לפחות, דר' מאיר קסב' כתוב' דאורית', הת' בגמ', וכל המתנה ע"מ שכתוב בתורה תנאו בטל, ור' יהוד' פליג עליה בהא. ועוד תנן סתמ' בפ' הניזקי' [גיטין מ"ח ע"ב], שמין להן בעידית וב"ח בבינונית וכתוב' אשה בזיבורית, ר' מאיר או' בבינונית, וסתמ' דמתני' כר' יהוד', דכתובה דאורית' כחוב דעלמ'. ועוד תנן סתמ' בפ"ג דפיאה [מ"ז], הכותב כל נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהו איבדה כתובתה, ומייתי לה בפ' יש נוחלי' [ב"ק קל"ב ע"א], וא"ר יוסי בר חנינא מקולי כתובה שנו כאן, ופי' שהוא מדברי סופרי'. והת' בגמ' [ירושלמי פאה פ"ג ה"ט] נמי אית' הך דר' יוסי בר חנינא ודתנו בר קפרא מקולי כתובה שנו כאן, א"ר בא טעמ' דר' יוסי בר חנינא לא סוף דבר מנה ממאתים, פי' שאיבדה, אלא אפי' כתוב' אלף דינר', מקולי כתובה שנו כאן, פי' דאיבדה אף תוספת. הילכ' כיון דפליגי גמר' דידן וגמר' דירושל', שהירושלמ' מתני לרשב"ג דכתוב' מדברי סופרי', לפיכך סמכי' אפלוגת' דר' מאיר ור' יהודה, וקיימ' לן ר' מאיר ור' יהוד' הלכ' כר' יהוד', והכי קא מסגיא ריהטא דשמעת' דמינקת בפ' אע"פ [כתובות ס' ע"ב], ואיכ' נמי סתמ' דמתנית' דקיימי להו כר' יהוד', דתנ' בר"פ הניזקין דכתוב' אשה בבינונית, והוא סתמ' דמתנית' וכר' יהוד'. ובפ' יש בכור [בכורות נ"ב ע"א] תנן, הבכור אינו נוטל בשבח ולא בראוי כבמוחזק ולא האשה בכתובתה, ועלה קאמ' בגמ' מקולי כתובה שנו כאן. ותנן נמי בפ' נערה שנתפתתה [כתובות נ"א ע"א], לא כתב לבתולה ר' ולאלמנ' ק' חייב מפני שהוא תנאי ב"ד, וקש' בלא תנאי ב"ד תיגבה ר' דהא כתוב' דאורית', אלא י"ל דהיא מדרבנן, ועוד דא"כ דהויא מדאורית', פשיט' דחייב מדאורית' בלא כתוב', דלמה צריך לכתו' טפי חוב של כתובה, מה' סלעי' של בן, ונ' של אונס ומפתה, ותו אמאי קרי להו תנאי ב"ד. עוד כתב הש"ר זצ"ל, בנשתווניו דמתני' דמס' פיאה פ"ג מייתי' לה בס"פ הנושא בירושלמי [כתובות פי"ב ה"ה], דאמ' דאינ' גובה כתובת' אלא עד כ"ה שנים ואם שהתה יותר הפסידה, א"ר אבהו בש"ר יוחנ' אפי' כתוב' של אלף דינר אינה גובה, ואתיין אילין פלגוותא דתנינן תמן, הניזקין שמין להן בעידית וב"ח בבינונית וכתוב' אשה בזיבורית, וא"ר יוסה אפי' כתוב' אלף דינר אינה גובה אלא מן הזיבורית, ומייתי הך דפיאה פ"ג, ומסיק מקולי כתובה שנו כאן. אע"ג דאמ' בפ' החובל [ב"ק פ"ט ע"ב], כגו' דנפישא כתובת' מכתוב' דאורית', לאו דווק' אלא דאסמכוה אקרא דכסף ישקול, ולעולם דרבנ' היא וכן פסק באלפס. לכך נראה דאין לכתו' בכתוב' בתולה דחזי ליכי מדאורית', דיש גאוני' פוסקים דאפי' כתוב' בתולה היא מדברי סופרי', לכן לא יכתו' לא זה ולא זה. וכן עשה הש"ר, מס"ע של הש"ר. בס' המקצועות דר"ח כתו', ומנהג בשתי ישיבות לכתו' לאלמנ' ויהיבנא ליכי כתב מאה זוזי דחזו ליכי מדאורית', אבל מהר אין כותבי' כל עיקר שלא מצינו כתו' לאלמנה שנ' [שמות כ"ב] כמוהר הבתולות. ומה שאנו כותבי' דחזו ליכי מן דאורית', כל דתקין רבנ' כעין דאורית' תקון. ובבירור מי שכות' דחזו ליכי סתם הוא העיקרי, שמצינו בתשוב' הגאון אפי' מי שכות' לבתולה, צרי' לכתו' ויהיבנא מהר בתולייכי כסף זוזי מאתן סתם משו' דלית הילכת' כרשב"ג, וברי' כתובות [י' ע"א] אמ' שמואל מש"ר שמע' חכמי' תיקנו להן לבנות ישר' לבתול' מאתים ולאלמנ' מנה, קמ"ל דכתובה דרבנן.
